Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 71a

לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ לָא תֵּיתֵב אַכַּרְעָיךָ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לֵיהּ לְהָא מַתְנִיתִין מִנַּיִן לָעוֹמֶר שֶׁמַּתִּיר בְּהַשְׁרָשָׁה

Traduction

Rabbi Yoshiya of his generation, i.e., not the tanna of the same name: Do not sit on your knees until you have explained to me the source for that latter clause in the mishna: From where is it derived that the omer offering permits the consumption of the new crop upon its taking root in the ground?

Rachi non traduit

לרבי יאשיה דדריה. שהיה בדורו ובן גילו לאפוקי רבי יאשיה הגדול שהיה תנא:

שמתיר בהשרשה. שאם השריש קודם לעומר עומר מתיר ואע''ג דלא גדל כלום:

מְנָלַן דִּכְתִיב אָבִיב לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו אָבִיב

Traduction

Rabbi Yoshiya responded: From where do we derive, you ask? The source is that it is written: ''And if you bring a meal offering of first fruits to the Lord, you shall bring for the meal offering of your first fruits grain in the ear parched with fire, even groats of the fresh ear'' (Leviticus 2:14). Can one not learn from here by inference that although the omer offering must be from fully formed grain, there is less-developed grain at an earlier stage that is not ''grain in the ear,'' i.e., grain that may not be used for the omer offering but is nevertheless permitted by the omer?

Rachi non traduit

מנלן. בתמיה:

דכתיב אביב. קלוי באש (ויקרא ב':י''ד) מדקאמר מן האביב הבא העומר:

מכלל דאיכא דלאו אביב. וקשרי ליה עומר דהא לא ממעטיה קרא אלא מהבאת העומר לחודיה:

דְּלָאו אָבִיב וּלְעוֹלָם דְּעַיֵּיל שְׁלִישׁ

Traduction

The Gemara rejects this claim. Perhaps one can infer from here only that there is less-developed grain that is not ''grain in the ear'' but is at a further stage than simply taking root. Rather, it actually grew one-third of its full growth. If so, merely taking root is not enough for the omer offering to permit the consumption of that grain.

Rachi non traduit

וקפריך דלמא דלאו אביב. שרי ולעולם שהביא שליש אבל תבואה שלא הביאה שליש לא שרי לה עומר אביב מבושל כל צרכו:

אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ וּלְעוֹלָם שַׁחַת

Traduction

Rather, Shmuel said that this halakha is derived from a verse discussing the counting of the omer: ''Seven weeks you shall number for you; from the time the sickle is first put to the standing grain you shall begin to number seven weeks'' (Deuteronomy 16:9). Can one not learn from here by inference that there is grain at an earlier stage that cannot be cut with a sickle, which nevertheless is permitted by the omer offering? This description applies to grain that has taken root. The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the inference is to grain at an earlier stage that cannot be cut with a sickle but is actually fodder, i.e., produce that has grown stalks but is not yet ripe.

Rachi non traduit

מכלל דאיכא דלאו בר חרמש. והיינו שלא הביא שליש דאי הביא שליש בר חרמש הוא ושרי ליה עומר דהא לא מעטיה אלא מחרמש:

וקפריך דלמא דלאו בר חרמש. שרי ולעולם דהוא כבר שחת וראוי למאכל בהמה אבל השרשה לא שרי:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק קָמָה לָאו מִכְּלָל דְּלָאו בַּר קָמָה דְּלָאו בַּר קָמָה וּלְעוֹלָם אֲגַם

Traduction

Rabbi Yitzḥak said: One can derive that grain that has taken root is permitted by the omer offering from the term: ''The standing grain'' (Deuteronomy 16:9). Can one not learn from here by inference that there is grain that is too soft and unable to stand, which may not be used for the omer offering and yet is permitted by the omer? The Gemara rejects this claim as well: Perhaps the inference is to grain that is unable to stand but is actually soft grain like that of a marsh; it has grown somewhat but is still soft enough that it bends rather than stands.

Rachi non traduit

קמה. מהחל חרמש בקמה:

מכלל דאיכא דלאו קמה. שאין לו קמה והיינו השרשה:

אגם. שגדלה מעט לכוף ראשו בצד העיקר כמו (ישעיהו נ''ח:ה') הלכוף כאגמון ראשו:

אֶלָּא אָמַר רָבָא אֲשֶׁר תִּזְרַע מִשְּׁעַת זְרִיעָה אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא אִי הָכִי אַף עַל גַּב דְּלֹא הִשְׁרִישׁ נָמֵי אֲמַר לֵיהּ סוּדָנִי בַּשָּׂדֶה כְּתִיב

Traduction

Rather, Rava said that the source of the halakha is the verse: ''And the feast of harvest, the first fruits of your labors, which you sow in the field'' (Exodus 23:16). This verse is referring to grain from the time of sowing, i.e., from when the grain takes root. Rav Pappa said to Rava: If so, then even though the grain had not taken root it should be permitted by the omer offering. The verse mentions grain at the time of sowing, but it does not indicate that it is necessary for that grain to have taken root in order to be permitted by the omer. Rava said to Rav Pappa in reply: Wise one [sudni]! It is written: ''In the field,'' which indicates that the verse is referring to freshly sown produce that has become part of the field, i.e., it has taken root.

Rachi non traduit

אשר תזרע. וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע (שמות כ''ג:ט''ז) משעת זריעה שרי ובשתי הלחם כתיב ואזריעה דעומר קאי דשתי הלחם לא שרו למקדש אלא תבואה דשרו עומר להדיוט שרו שתי הלחם למקדש:

סודני. תלמידי חכמים על שם סוד ה' ליראיו (תהילים כ''ה:י''ד) ל''א רב פפא רמי שכרא הוה כדאמרינן בפסחים (דף קיג.) אי לאו דרמאי שכרא לא איעתרי וסודני מיקרי כדאמרי' התם תמרי באוכלזך אבי סודנא רהוט ואמאי קרו ליה סודנא סוד נאה שמעשרת וגמילות חסדים:

בשדה כתיב. עד שיהא נקלט ונשרש בשדה:

מַתְנִי' קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבָּעֲמָקִים אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם קוֹצֵר לְשַׁחַת מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁמַּתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יִקְצוֹר וְיַאֲכִיל אַף מִשֶּׁהֵבִיא שְׁלִישׁ

Traduction

MISHNA: Even before the omer offering is brought, one may reap a crop that grows in an irrigated field in the valleys, but one may not arrange the reaped stalks in a pile. The residents of Jericho, whose fields were categorized as irrigated fields in a valley, reaped the crops with the approval of the Sages and arranged the crops in a pile without the approval of the Sages, but the Sages did not reprimand them. One may reap crops in any field for fodder and feed it to an animal. Rabbi Yehuda said: When may one do so? At a time when he begins reaping before the crop reaches one-third of its potential growth. Rabbi Shimon says: One may reap and feed the crops to animals even after they reached one-third of their potential growth.

Rachi non traduit

מתני' קוצרין בית השלחין שבעמקים. מפני שמפסידים מהר ועוד דרעות הן ואין איסור בקצירה:

מותר לקצור שחת. קודם לעומר להאכיל לבהמתו:

אימתי בזמן שהתחיל. לקוצרה לצורך בהמה עד שלא הביאה שליש קוצר אף משהביאה שליש:

אף יקצור. יתחיל לקצור ויאכיל לבהמתו משהביאה שליש:

Tossefoth non traduit

קוצרין בית השלחין. פירשתי לעיל:

וְקוֹצְרִין מִפְּנֵי נְטִיעוֹת מִפְּנֵי בֵּית הָאֵבֶל מִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָן כְּרִיכוֹת אֲבָל מַנִּיחִין צְבָתִים

Traduction

And one may reap crops prior to the omer due to potential damage to saplings growing alongside the crops; and due to the place of mourning, i.e., to create room for those consoling mourners, who would bless them upon their return from the cemetery; and due to the need to create room for students to study, as failure to do so would lead to dereliction of Torah study in the study hall. After reaping the crops for any of these reasons, one may not fashion them into sheaves, but he leaves them unbound.

Rachi non traduit

קוצרין מפני הנטיעות. שלא יפסדו לפי שאותה תבואה אינה ראויה לעומר כדאמרינן פ' כל הקרבנות (לקמן מנחות פה.) אין מביאין לא מבית השלחין ולא משדה האילן ואמרינן בשמעתין ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר. ל''א מפני הנטיעות משום כלאים ולהכי נקט נטיעות משום אורחא דמילתא פעמים שאדם זורע תבואה ואין שם נטיעות ואחר זמן עולות שם נטיעות מאליהן וצריך לקצור את הזרעים משום כלאים:

ומפני בית האבל. שאין להם מקום פנוי לישב ברחבה לברך ברכת רחבה כדאמר בפ''ק דכתובות (דף ח:) אחינו המיוגעים כו':

ומפני בית המדרש. שאין מקום לישב לתלמידים דהני קציר מצוה נינהו:

כריכות. אלומים קשורים:

צבותים. בלא קישור שקורין ייביל''ש:

מִצְוַת הָעוֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּמָה לֹא מָצָא יָבִיא מִן הָעֳמָרִים מִצְוָתוֹ לָבֹא מִן הַלַּח לֹא מָצָא יָבִיא יָבֵשׁ מִצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלַּיְלָה נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת

Traduction

The mitzva of the omer is for the barley to come from standing grain. If one did not find standing grain, he brings from sheaves. Its mitzva is for it to come from fresh, moist grain. If one did not find moist grain, he brings from dry grain. Its mitzva is for one to reap the grain at night, but if it was reaped during the day, it is fit. And reaping the grain for the omer overrides Shabbat.

Rachi non traduit

מן הקמה. שתהא קצירה לשמה כדכתיב (דברים ט''ז:ט') מהחל חרמש בקמה:

לא מצא. שכבר נקצר הכל:

מן הלח. דכתיב (ויקרא כג) כרמל רך ומל:

לקצור בלילה. כדאמר בריש פירקין:

גְּמָ' תַּנְיָא רַבִּי בִּנְיָמִין אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר וּכְתִיב רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן

Traduction

GEMARA: With regard to the ruling of the mishna that one may reap a crop that grows in an irrigated field in the valleys, the Gemara cites that which is taught in a baraita: Rabbi Binyamin says that one verse states: ''When you come into the land that I give to you and shall reap its harvest, then you shall bring the omer'' (Leviticus 23:10). This verse indicates that one may reap his grain before bringing the omer offering. But it is also written in the continuation of the same verse: ''Of the first fruits of your harvest to the priest,'' from which it may be inferred that the omer is brought from the first reaped grain.

Rachi non traduit

גמ' וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר (וגו'). דמשמע שיכול לקצור קודם הבאת העומר וכתיב ראשית קצירכם דמשמע שתהא ראשית לכל הקצירות:

הָא כֵּיצַד מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא אִי אַתָּה קוֹצֵר מִמָּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא אַתָּה קוֹצֵר

Traduction

How can these texts be reconciled? With regard to a place from which you bring the omer grain for the sacrifice, i.e., from a field that is saturated with rainwater, you may not reap there. But with regard to a place from which you may not bring the omer grain, an irrigated field, you may reap there.

Rachi non traduit

ממקום שאתה יכול להביא. עומר:

אי אתה קוצר. קודם לעומר:

אֵימָא מִמִּין שֶׁאַתָּה מֵבִיא אִי אַתָּה קוֹצֵר מִמִּין שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא אַתָּה קוֹצֵר הָהוּא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן

Traduction

The Gemara questions this resolution: Why not say instead: With regard to the type of grain from which you bring the omer, i.e., barley, you may not reap it; but with regard to the type of grain from which you may not bring the omer, e.g., wheat, you may reap it? The Gemara answers: You cannot say that resolution, due to that which Rabbi Yoḥanan teaches. On 70a it was stated that Rabbi Yoḥanan derives a verbal analogy between the halakhot of ḥalla and the omer offering, from which he learns that the prohibition against reaping the new crop before the omer sacrifice applies to all five types of grain. Therefore, the reconciliation of the verses must be as first suggested, that one may reap in a place from which the omer grain may not be brought.

Rachi non traduit

ואימא ממין שאי [אתה מביא] אתה קוצר. חטין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שמותר לקצור קודם לעומר שהרי אין העומר בא מהם:

מדרבי יוחנן. דאמר לעיל אתיא ראשית מחלה:

אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְכוּ' מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר מִיחוּ וְלֹא מִיחוּ רַבִּי יְהוּדָה

Traduction

§ The mishna teaches: The residents of Jericho, whose fields were irrigated fields in a valley, reaped their crops with the approval of the Sages and arranged the crops in a pile without the approval of the Sages, but the Sages did not reprimand them. The Gemara asks: Whom did you hear who said: The Sages reprimanded them, or: They did not reprimand them? In other words, who is the tanna who, in the context of the customs of the residents of Jericho, addresses whether or not the Sages reprimanded them, as opposed to whether or not their actions were in accordance with the Sages’ will? The Gemara states: It is Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

מאן שמעת ליה דנקט לישנא דמיחו ולא מיחו. כדקתני במתניתין ולא מיחו בידם חכמים:

רבי יהודה היא. כדמפרש לקמן:

וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה דְּאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ בִּרְצוֹן חֲכָמִים הֲוַאי וְהָא תַּנְיָא שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ שְׁלֹשָׁה בִּרְצוֹן חֲכָמִים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים

Traduction

Upon identifying the tanna of the mishna, the Gemara asks: And does Rabbi Yehuda really hold that the reaping of the residents of Jericho was performed with the approval of the Sages? But isn’t it taught in a baraita (Tosefta, Pesaḥim 3:15): The people of Jericho performed six actions, three with the approval of the Sages and three without the approval of the Sages.

וְאֵלּוּ שֶׁבִּרְצוֹן חֲכָמִים מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים גּוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן ובְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

Traduction

And these are the actions they performed with the approval of the Sages: They would graft palm trees the entire day of the fourteenth of Nisan, and they would bundle Shema, and they would reap grain before the omer offering was brought; all of these were with the approval of the Sages. And these are the actions that they performed without the approval of the Sages: They would pile the harvest before the omer, and they would permit the use of consecrated branches [gamziyyot] of carob and of sycamore trees, and they would make breaches in the walls of their gardens and in their orchards to feed fallen fruit to the poor during drought years, so that the poor could take the fruit that had fallen even on Shabbatot and Festivals. This is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

מרכיבין דקלים כל היום. של ארבעה עשר בניסן דסברי לאו מלאכה חשובה היא:

וכורכין את שמע. מפרש בפסחים במקום שנהגו שהיו אומרים שמע ישראל ולא היו מפסיקין ליתן ריוח בין תיבה לתיבה:

לפני העומר כו'. ואע''ג דאמר רבי מאיר לעיל (מנחות דף סז:) מוצאין שוקי ירושלים מלאין קמח וקלי שלא ברצון חכמים דגזר דלמא אתי למיכל מיניה התם הוא דעסיק ביה טובא בקצירה וטחינה וקלי והרקדה ועוד שלא במקום פסידא הוה אבל אנשי יריחו דפסידא איכא וקצירה לחודה שרינן להו מודה רבי מאיר דברצון חכמים הוא תדע מדלא שרי גדישה:

Tossefoth non traduit

מרכיבין דקלים כל היום. בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נו.) מפרש דמנחי כופרא דיכרא בגו נקובתא ותימה דהתם לעיל (מנחות דף נג.) אמרינן גבי רבי אילעי קץ כפנייתא בשביעית בדניסחני קץ ופירש בקונטרס שם דקלים זכרים שאין נושאין פירות לכך נראה איפכא דניסחני הם הנקבות אבל הזכרים עושים פירות ובערוך פי' בערך ניסחן דניסחני הם התמרים קטנים שבקטנותן הם מתוקין וכשגדילין נעשין מרים כעין שקדים מרים דסוף פ''ק דחולין (דף כה:) ולכך מותר לקוצצן פן יופסדו ומרכיבין דקלים פי' בערוך שהם דקלים נקבות שמתאוים לזכר ומשיר פירותיו עד שמביאין זכר וכורכין בו ומשתמרין פירותיו ושמא דוקא דקלים דנוחים ליאבד יותר דאמר במדרש מה תמר זו יש לה תאוה אף ישראל יש להם תאוה לעשות רצון אביהם שבשמים ואמר בדקל יריחו מעשה באחד שראה דקל אחד אמר להם לדקלים שביריחו מתאוה והביא ייחור מדקל אחד מיריחו והרכיב בו וטען פירות כבתחילה:

וכורכין את שמע. בפרק מקום שנהגו (פסחים נו.) מפרש היכי עבדי אמר רב יהודה אמר שמואל ולא היו מפסיקים ונראה לפרש דלא היו מפסיקין בין ישראל לשם שלא יהא נראה כאומר לישראל שישמע את השם ופשטיה דקרא היינו שמע ישראל כי ה' אלהינו ה' אחד ובירושלמי אמרינן שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה ויש מי שאומר שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך:
...

וקוצרין לפני העומר. יש ספרים שכתוב בהן בדברי רבי מאיר קוצרין וגודשין וכן בתוספתא ובשלא ברצון חכמים תנתא ונותנין פאה לירק ולא יתכן כלל חדא מדלא פריך עלה ששה שבעה הוו ועוד כי דייק מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו הוה ליה למידק מאן שמעת ליה דאמר גודשין לפני העומר שלא ברצון חכמים רבי יהודה:

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים הֵן עוֹשִׂין יְהוּ כָּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְעַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם

Traduction

Rabbi Yehuda said to Rabbi Meir: This is an inaccurate formulation, since if they acted with the approval of the Sages, then every person would do so, not only the residents of Jericho. Rather, you should formulate it in this manner: Both these three acts and those three acts were performed without the approval of the Sages. With regard to three of them the Sages reprimanded them, and with regard to the other three the Sages did not reprimand them.

וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם

Traduction

And these are the actions they performed for which the Sages did not reprimand them: They would graft palm trees the entire day, and they would bundle Shema, and they would reap and pile grain before the omer offering was brought. And these are the actions they performed for which the Sages reprimanded them:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source